מאחורי הקלעים של מלחמת הורמוז: הנפט לא נעצר - הוא פשוט צריך הרבה יותר ספינות ⚓️
כולם מסתכלים על מחיר הנפט. אבל המלחמה במפרץ יצרה צוואר בקבוק אחר, שכמעט לא מגיע לכותרות: מכליות.
כשמחברים את נתוני השילוח, את בתי ההשקעות ואת מה שאחד מגופי ההשקעות הגדולים בעולם קנה ברבעון השני, מתגלה סיפור מעניין הרבה יותר.
הנפט ממשיך לזרום, רק בדרך ארוכה יותר
המלחמה התחילה ב-28 בפברואר, ומאז מצר הורמוז הוא שדה קרב.
לפי ספירה של כוח ימי בהובלת ארה"ב, היו תריסר תקיפות על ספינות בין 28 בספטמבר ל-2 באוקטובר בלבד.
ועדיין, הנפט יוצא.
לפי Clarksons, דרך המצר עוברים שוב כ-12 מיליון חביות ביום, כ-80% מהרמה שלפני המלחמה.
ולפי Kpler, כ-40% מיצוא הנפט כבר עוקף את המצר: סעודיה מזרימה נפט בצינור לנמל ינבע שבים האדום, והרבה מהנפט שכן עובר במצר מועבר מספינה לספינה בלב ים, מול חופי עומאן.
למה זה חשוב להבין איך בדיוק הנפט יוצא?
פשוט מאוד: מכלית קטנה מוציאה את הנפט מהמצר, שם הוא נשאב למכלית ענק, וזו ממשיכה לאסיה. אותה חבית צריכה פתאום שתי ספינות במקום אחת, ועוד ימים של המתנה בים.
לפי Oilprice, בספטמבר נדרשו 40 מכליות ענק כדי לייצא כמות שבאוגוסט דרשה 24.
"מערכת ההסעות במפרץ עושה פלאים בהוצאת הנפט, אבל היא דורשת הרבה ספינות", אמר כריס בושאן מ-IG, בכתבה של אל-ג'זירה מ-6 באוקטובר.
והנה הנקודה החשובה באמת, - מה זה עושה למחיר של ספינה? בשבוע הראשון של אוקטובר עמד המחיר הממוצע לשכירת מכלית ענק על כ-665,000 דולר ליום - שיא, ו-72% מעל תחילת מרץ. ואין מאיפה להביא ספינות חדשות מהר: לפי Clarksons, בצי מכליות הענק יש 912 ספינות, הגיל הממוצע שלהן 13.5 שנים, ו-42.6% מהן בנות 15 ומעלה.
ועכשיו לחלק שאף אחד לא מחבר: מה עשה הכסף הגדול.
הלכנו ובדקנו, וגילינו מי נכנס לפני הכותרות..
לפי דיווח 13F לרבעון שהסתיים ב-30 ביוני, פידליטי הגדילה את ההחזקה בפרונטליין ($FRO) מ-942,746 ל-6,897,463 מניות
זו הגדלה של פי 7.3, בשווי של כ-240 מיליון דולר לפי הסגירה של 30 ביוני.
באותו רבעון היא הגדילה גם את ההחזקה בסקורפיו טנקרס ($STNG), מכליות של דלקים מזוקקים, מ-171,365 ל-1,553,865 מניות.
מאז 30 ביוני פרונטליין עלתה כ-51%...
ובתי ההשקעות הצטרפו.
ב-18 בספטמבר העלה BTIG באותו יום את היעדים של ארבע חברות מכליות: פרונטליין מ-55$ ל-70$, אינטרנשיונל סיווייז ($INSW) מ-100$ ל-130$, סקורפיו מ-100$ ל-110$ ו-DHT ($DHT) מ-23$ ל-28$.
ב-5 באוקטובר העלה בי ריילי את היעד של אינטרנשיונל סיווייז ל-140$, וב-13 באוקטובר העלה מורגן סטנלי את היעד של סקורפיו מ-76$ ל-90$.
ומה קרה בשבוע שעבר?
כאן הסיפור מתחיל להיות מעניין באמת. בין 12 ל-16 באוקטובר פרונטליין ירדה מ-59.19$ ל-52.49$, כ-11%, ואינטרנשיונל סיווייז ירדה מ-125.04$ ל-109.99$.
לפי רויטרס, מחיר ההובלה של מכלית ענק מעומאן לסין ירד ב-16 באוקטובר לכ-776 נקודות בסקאלה של השוק, מ-841 בשבוע שלפני.
אחת הסיבות: אמירות של ממשל טראמפ על הסרת סנקציות ממכליות של "צי הצללים", שיוסיפו ספינות לשוק.
מחירי ההובלה עדיין קרובים לשיא, אבל הם תלויים במלחמה. הסכם לפתיחת המצר, או שחרור של מכליות מסנקציות, עלולים להוריד אותם מהר - וגם המניות יגיבו.
ומנגד, אם ההסעות במפרץ יימשכו, הצי הזקן לא יספיק - יש ביקוש להחלפה של כ-130 ספינות.
אז השאלה האמיתית היא לא כמה עולה חבית נפט, אלא כמה ספינות צריך כדי להזיז אותה - ומה אתם חושבים: ייפתח המצר לפני שהצי יספיק להתחדש?