מה קורה לשוק כשפורצת מלחמה או משבר עולמי? - צללנו לבדוק ויש לנו עדכונים! 🤿
סיכום בלעדי של 3 מחקרים גדולים שחושפים את האמת על התנהגות ה־S&P 500 בעקבות אירועים גיאופוליטיים חריגים – ממלחמות עולם ועד מתקפות טרור מודרניות. 🔎
כאשר העולם רועד – אם זה ממלחמה, פיגוע, התנקשות או משבר צבאי – נראה לנו מובן מאליו שהשוק יתרסק.
תחושת הבטן: "הכול קורס" - אבל כשבוחנים את המספרים לאורך כמעט מאה שנה, מקבלים תמונה שונה בתכלית... 🤫
ניתחנו מעל 40 אירועים היסטוריים דרמטיים, על בסיס שלושה מקורות נתונים נפרדים:
1️⃣ מחקר Deutsche Bank – שהתמקד בכמות הימים שנדרשו לשוק להתאושש מהאירוע. ⏳
2️⃣ סקר Carson Investment Research – שסקר את ביצועי ה־S&P 500 לאחר חודש, שלושה, שישה ושניים עשר חודשים. 📊
3️⃣ מחקר של LPL Research – שהתמקד בירידות ביום שאחרי, בשפל ובמספר הימים עד לחזרה למחיר הקודם. 🤫
מה באמת קורה ביום שאחרי? 🔎
נתוני LPL מראים כי הירידה הממוצעת במדד ביום שאחרי אירוע גיאופוליטי חמור עומדת על כ־1.2%. 📊
במקרים קיצוניים, כמו מתקפת פרל הארבור, הירידה ביום אחד עמדה על כמעט 4%, ובמקרים נדירים ממש (פלישת גרמניה לצרפת ב־1940) – כמעט 20%. 🔽
אבל חשוב להבין:
גם באירועים הדרמטיים ביותר – כמו מלחמת יום כיפור, הפלישה לעיראק, הפיגועים של 11 בספטמבר והפלישה לאוקראינה – השוק אומנם חטף מכה בטווח הקצר, אבל התאושש בתוך פרק זמן לא ארוך. 🕯
מהו טווח הזמן של ההתאוששות בשוק לאחר אירוע חירום ❓
לפי Deutsche Bank, זמן ההתאוששות הממוצע עומד על 119 ימים – כ־4 חודשים. 🔜
– אך ההיסטוריה מראה כי במקרים רבים מדובר בימים ספורים בלבד. 🕯
למשל: ⬇️
1️⃣ מלחמת ששת הימים (1967): ירידה של 1.5%, התאוששות ביום אחד.
2️⃣ מלחמת יום כיפור (1973): ירידה של 0.1% בלבד, התאוששות תוך 3 ימים.
3️⃣ ההתנקשות בקנדי (1963): ירידה של 2.8%, התאוששות תוך 4 ימים.
4️⃣ הקמת חומת ברלין (1961): ירידה מינורית של 0.7%, התאוששות מהירה תוך 4 ימים.
ואילו האירועים שלקח להם הכי הרבה זמן לתקן היו:
1️⃣ פלישת גרמניה לצרפת (1940) – התאוששות שנמשכה מעל 1,100 ימים.
2️⃣ מתקפת פרל הארבור (1941) – ירידה של 19.8%, התאוששות בתוך 306 ימים.
ומה קורה לאורך זמן – חודש, רבעון, שנה? 🗓
כאן התמונה נעשית אפילו אופטימית יותר. 🔼
מחקר של Carson Investment מצא שכאשר בוחנים את ביצועי השוק חודש, שלושה חודשים, שישה חודשים ושנה אחרי אירוע, המדד בדרך כלל מטפס למעלה – ולפעמים בעוצמה.
אחרי חודש: ב־45% מהמקרים המדד כבר עולה. ✔️
אחרי 3 חודשים: ב־65% מהמקרים – המדד גבוה יותר. ✔️
אחרי חצי שנה: ב־60% מהמקרים – תשואה חיובית. ✔️
אחרי שנה: ב־65% מהמקרים – המדד נמצא משמעותית מעל הרמות שקדמו לאירוע. ✔️
הנה כמה דוגמאות: 1️⃣ הפלישה לאוקראינה (פברואר 2022): המדד דווקא עלה ב־3.5% בחודש הראשון, וב־6.3% בתוך שנה.
2️⃣ הפיגועים של 11/9: ירידה חדה של 11.6%, אבל התאוששות בתוך חודש.
3️⃣ מלחמת המפרץ (1990): ירידה של 16.9%, התאוששות מלאה תוך חצי שנה.
4️⃣ מתקפת המל"טים האיראנית באפריל 2024: המדד דווקא עלה ב־0.9% אחרי חודש, וב־13.8% בתוך חצי שנה.
אירועים חריגים עם פגיעה קשה במיוחד: 🔽
ישנם כמובן יוצאי דופן. אירועים כמו פרל הארבור (1941), הפלישה לעיראק (1990), והמשבר הכלכלי ב־2008, גררו גם ירידות דו־ספרתיות שנמשכו חודשים רבים. אבל ברובם – ההקשר הכלכלי הכללי היה חשוב לא פחות מהאירוע עצמו.
כמה מילים לסיכום ✏️
השוק אמנם לפעמים מגיב בפאניקה מיידית, אך ההיסטוריה לעיתים קרובות מעידה כי מדובר בתיקון זמני. 🔜
הזמן הקריטי הוא ה־30–60 יום הראשונים – שם מתרחשת התגובה הראשונית. 🔎
לאורך ההיסטוריה, השוק הראה חוסן יוצא דופן גם מול זעזועים קשים. 💣
פאניקה עלולה להיות בחירה יקרה – מי שמכר ביום שאחרי לעיתים קרובות החמיץ עליות משמעותיות. 📈
אירועים גיאופוליטיים ברוב המקרים – יוצרים רעש זמני, אך אינם משנים את המגמה הכלכלית ארוכת הטווח. 📊