טראמפ פותח את השמיים: ארה"ב מכוונת ל-1,000 שיגורים בשנה - ו-SpaceX כבר מחזיקה בקלפים 🚀
$SPCX 😮
טראמפ חתם על מדיניות חדשה שמסמנת שינוי דרמטי בשוק החלל האמריקאי: ארה"ב רוצה להגדיל את יכולת השיגור והחזרה לחלל מ-178 אירועים ב-2025 ליותר מ-1,000 שיגורים וכניסות מחדש מדי שנה עד 2030.
זה לא עוד נאום על "כיבוש החלל".
זה ניסיון להפוך את החלל לתשתית מסחרית בקנה מידה תעשייתי.
שימו לב למספרים -178 - 1,000+.
מדובר בגידול של יותר מפי 5 בתוך ארבע שנים.
כדי שזה יקרה, הממשלה לא יכולה פשוט להגיד לחברות "תשגרו יותר". צריך לבנות את כל הכביש שמוביל לחלל: 💡 פתיחת קרקעות פדרליות לאתרי שיגור והחזרה חדשים. 💡 זיהוי אתר החזרה פדרלי חדש בתוך 90 יום. 💡 האצת אישורי שיגור וכניסה מחדש. 💡 קיצור הליכים סביבתיים. 💡 הקצאת תדרי תקשורת. 💡 יצירת תשתיות משותפות עם חברות פרטיות. 💡 שילוב פעילות החלל במערכת בקרת התעופה. 💡 מתן עדיפות למסדרונות שיגור במרחב האווירי.
כלומר, וושינגטון מנסה לפתור את צוואר הבקבוק לא רק בצד של הרקטה - אלא בצד של כל התשתית שמאפשרת לרקטה להגיע לחלל.
ואז מגיעה SpaceX
כאן הסיפור הופך להרבה יותר מעניין.
ב-2025 נרשמו בארה"ב 178 שיגורים, ו-SpaceX ביצעה 170 מהם לפי הנתונים שסופקו. 170 מתוך 178.
זה כבר לא "שחקן מוביל".
זו דומיננטיות כמעט מוחלטת.
ובמקביל, החברה מכוונת לקצב שיגורים עתידי עצום.
אם ארה"ב באמת עוברת מ-178 ליותר מ-1,000 אירועי שיגור וכניסה מחדש בשנה, SpaceX לא מתחילה את המירוץ מהקו הראשון.
היא כבר נמצאת על המסלול.
אבל כאן מתחיל הסיפור שמעניין את המשקיעים
המהלך הזה לא נוגע רק לרקטות.
הוא יכול לפתוח את הדלת לכל שרשרת הערך של תעשיית החלל: 🟢 רוקט לאב - $RKLB אחת השחקניות הציבוריות המעניינות בתחום השיגורים, עם פעילות רחבה יותר ויותר סביב לוויינים, מערכות חלל ותשתיות. 🟢 אסטרהנובה - $ASTRN חשיפה לתעשיית החלל דרך מערכות ורכיבים למשימות חלל. 🟢 אינטואיטיב מאשינס - $LUNR אחת החברות הבולטות בתחום תשתיות הירח ושירותי נחיתה רובוטיים. 🟢 רדווייר - $RDW מפתחת רכיבים, מערכות ותשתיות עבור חלליות ומשימות חלל. 🟢 וירג'ין גלקטיק - $SPCE חשיפה לתחום טיסות החלל המסחריות, אם כי מדובר בפרופיל סיכון גבוה במיוחד. 🟢 בלק סקיי - $BKSY פעילות בתחום לווייני תצפית ומודיעין מהחלל. 🟢 פלנט לאבס - $PL מפעילה מערך לוויינים לאיסוף נתוני תצפית על כדור הארץ.
והנקודה החשובה: לא כל אחת מהחברות האלה היא "מניית חלל טובה".
חלקן ספקולטיביות מאוד.
חלקן עדיין רחוקות מרווחיות משמעותית.
וחלקן עשויות ליהנות מהתהליך רק בעקיפין.
אבל זו בדיוק הסיבה שהסיפור מעניין.
המדיניות מחברת את התעשייה המסחרית ישירות לתוכנית האמריקאית לירח ולמאדים. היעדים כוללים החזרת אסטרונאוטים אמריקאים לירח עד 2028, בניית תשתית ירחית ראשונית עד 2030 והרחבת השימוש בשירותי הובלה מסחריים לירח ולמאדים.
המשמעות היא שינוי במודל: במקום שהממשלה תבנה כל מערכת בעצמה, היא רוצה שחברות פרטיות יספקו חלק הולך וגדל מהשירותים.
הממשלה הופכת ללקוח. החברות הופכות לספקיות התשתית.
וזה בדיוק המקום שבו משקיעים צריכים להתחיל לחשוב מעבר לרקטה.
כי אם מספר המשימות יזנק פי כמה, מי שירוויח לא בהכרח יהיה רק מי שמוכר את הרקטה.
הכסף יכול לזרום גם למי שמוכר את: המערכות. החיישנים. התקשורת. ההנעה. האלקטרוניקה. תחנות הקרקע. התוכנה. הלוויינים. ומערכות הנחיתה וההפעלה.
אבל מה באמת עומד באמת מאחורי המרוץ לחלל - בקרוב מחקר בלעדי ענק.
אנחנו במעקב 🔎