טראמפ מכריז מלחמה על הציוד הסיני ברשת החשמל - והמשמעות עלולה להיות הרבה יותר גדולה

טראמפ מכריז מלחמה על הציוד הסיני ברשת החשמל - והמשמעות עלולה להיות הרבה יותר גדולה… ☢️

בוא ננתח יחד מה מסתתר מאחורי הכותרת - ובהמשך כמובן - מי עשוי להנות?

אז קודם כל, הנקודה המעניינית הפעם היא שטראמפ כבר לא מכוון למכסים על סחורות.

הוא מכוון ללב של הכלכלה האמריקאית - רשת החשמל.

טראמפ הכריז על לא פחות מ"מצב חירום לאומי" בעקבות החשש שציוד חשמל מיובא עלול לאפשר חבלה, גישה לא מורשית, שליטה מרחוק או שיבוש של רשת החשמל האמריקאית.

הצו הנשיאותי מאפשר להגביל או לאסור רכישה, יבוא, העברה והתקנה של ציוד מסוים המשמש את מערכת החשמל. במקרים מסוימים ניתן אפילו לדרוש אבטחה נוספת, בידוד, ניתוק, החלפה או פירוק של ציוד שכבר מותקן.

וזה כבר לא רק סיפור של מכסים. זו מלחמת תשתיות.

מה בדיוק נכנס לכוונת?

הצו מתייחס למגוון רחב של ציוד ותוכנות הקשורים לרשת החשמל, בהם:

• שנאים
• גנרטורים גדולים
• מערכות אחסון אנרגיה באמצעות סוללות
• ממירים
• מפסקי מתח גבוה
• מערכות בקרה של רשת החשמל
• תוכנות הקשורות להפעלת הרשת

הסמכות שניתנה לשר האנרגיה רחבה במיוחד. אם ייקבע שציוד של חברה הנמצאת בשליטת ממשלה זרה מסוימת עלול לאפשר פגיעה ברשת, ניתן יהיה לחסום את העסקה או לדרוש צעדי הגנה ואף החלפה של ציוד קיים.

ואם אתם שואלים את עצמכם, למה דווקא עכשיו?

התשובה ברורה לחלוטין:

כי רשת החשמל הפכה לנכס אסטרטגי הרבה יותר ממה שהייתה בעבר.

התרחבות הבינה המלאכותית, מרכזי הנתונים, ייצור מתקדם ותעשיית הביטחון מייצרת ביקוש עצום לחשמל. ככל שהכלכלה האמריקאית הופכת תלויה יותר בתשתית החשמל, כך פגיעה ברשת הופכת מנזק תפעולי לאיום כלכלי וביטחוני.

ופה בדיוק נמצאת הנקודה שמטרידה את וושינגטון:

ציוד מודרני כבר אינו רק "ברזל".

הוא מחובר לרשתות תקשורת, תוכנות בקרה ומערכות ניהול מרחוק. אם בתוך המערכת קיים מנגנון נסתר שמאפשר גישה מרחוק, הבעיה כבר אינה תקלה טכנית. היא הופכת לדלת כניסה פוטנציאלית לתשתית הקריטית ביותר במדינה.

שימו לב לניואנסים, סין לא הוזכרה בצורה מפורשת - אבל כולם מבינים את הרמז

הצו אינו מציין את סין במפורש.

אבל קשה להתעלם מההקשר.

בשנה שעברה נמצאו התקני תקשורת לא מזוהים בחלק מהממירים הסולאריים שיוצרו בסין, והאירוע הגביר את החששות האמריקאיים מפני האפשרות שציוד המותקן בתוך תשתיות קריטיות יוכל לשמש בעתיד לשליטה או גישה מרחוק.

גם באירופה מתחילים לנוע באותו כיוון, כאשר הנציבות האירופית אסרה השנה על שימוש בממירים מתוצרת סין בפרויקטי אנרגיה הממומנים בכספי ציבור.

כלומר, אנחנו כבר לא מדברים על מדיניות אמריקאית נקודתית.

מתחילה להיבנות חומת אבטחה מערבית סביב תשתיות האנרגיה.

החלק המעניין, מי מרוויח מהמהלך?

הצד המעניין הוא שהוצאת ציוד זר מהרשת אינה רק בעיה עבור היצרנים הזרים. היא מייצרת הזדמנות עצומה ליצרנים אמריקאיים ובעלי ברית.

אם ארצות הברית תדרוש החלפה של ציוד קיים ותעדיף ספקים מקומיים או ספקים ממדינות שנחשבות אמינות מבחינה ביטחונית, מדובר בפוטנציאל להאצת השקעות של מיליארדי דולרים בתשתיות חשמל.

וזה מגיע בדיוק בזמן שבו הבינה המלאכותית כבר יוצרת בום חדש בביקוש לחשמל.

המשחק משתנה:

לא מספיק לבנות עוד מרכזי נתונים.

צריך גם חשמל.

ולא מספיק לייצר חשמל.

צריך רשת שאפשר לסמוך עליה.

אבל יש גם צד פחות חיובי - וחשוב מאד לשים לב אליו!

החלפת ציוד תשתיתי אינה כמו להחליף מחשב נייד.

שנאים, מערכות מתח גבוה, מערכות בקרה ומערכות אחסון אנרגיה הם ציוד יקר, מורכב ולעיתים בעל זמני אספקה ארוכים.

אם ארצות הברית תנסה לבצע דה-ריסקינג אגרסיבי מדי, היא עלולה להיתקל במחסור בציוד, בעלויות גבוהות יותר ובצווארי בקבוק בשרשרת האספקה.

כלומר, וושינגטון מנסה לפתור סיכון אחד - אבל היא יכולה בטעות ליצור אחד חדש..

אם ננסה לסכם את הסיפור האמיתי מאחורי הכותרת, הסיפור הגדול יותר הוא אסטרטגי.

ארצות הברית מתחילה להתייחס לרשת החשמל כמו שהיא מתייחסת לשבבים מתקדמים - תשתית שאסור להיות תלויים בה יותר מדי בספקים שנחשבים יריבים גיאופוליטיים.

וזה אומר עוד השקעות, עוד לוקליזציה, עוד ייצור מקומי ועוד כסף שמנסה למצוא בית בתוך תשתיות אמריקאיות.

ה-AI אולי כבש את הכותרות, אבל מאחורי הקלעים מתפתח קרב לא פחות חשוב - מי ישלוט בתשתית שתספק לו את החשמל.

השוק אוהב לרדוף אחרי שבבים כשהבום מתחיל - אבל לפעמים מי שמוכר את החשמל שמפעיל אותם הוא זה שמחזיק את הברז.

בפוסט הבא נסקור את רשימת החברות שאנחנו מאמינים שעשויים להנות מהשינוי האסטרטגי של טראמפ! 💵