המחיר של המניות שלכם עולה רק ב-2 דרכים:
הדרך הראשונה היא צמיחה ברווחים, החברה מרוויחה יותר כסף - אם חברה מרוויחה דולר אחד למניה, והיחס בין מחיר המניה לרווח למניה הוא 10, אז מחיר המניה הוא 10 דולרים.
אם הרווח עולה ל-2 דולרים, והיחס נשאר זהה, אז מחיר המניה יעלה ל-20 דולרים - לא קרה כאן שום דבר קסום.
העסק השתפר.
הדרך השנייה היא הרחבת היחס - הרווחים יכולים להישאר זהים, לעלות או אפילו לרדת, אבל המשקיעים מחליטים שהעסק הזה ראוי להערכה גבוהה יותר.
לפעמים זה בגלל שהתחזית לעתיד השתפרה, ולפעמים זה בגלל אופטימיות או פנטזיות.
בדרך כלל - מדובר בשילוב של כל אלה, אבל בכל מקרה, מחיר המניה עולה - ולכן הסיבה פחות חשובה.
הרחבת היחס היא מעניינת, אבל לא יציבה,
היא תלויה בנרטיב, באווירה ובסנטימנט הציבורי - לעומת זאת, צמיחה ברווחים היא משעממת, ניתנת למדידה ואיטית.
ההשקעה הטובה ביותר היא כזו שמחזיקה בשתי האפשרויות - קונים עסק במכפיל נמוך, ועם הזמן, הרווחים צומחים באופן משמעותי.
כשהעסק מוכיח את עצמו, המשקיעים מוכנים לשלם מכפיל גבוה יותר,
כריס מאייר קורא לזה "שני מנועים" - צמיחה ברווחים והרחבת היחס.
כאשר שני המנועים האלה פועלים יחד - התשואה יכולה להיות מדהימה.
המנוע השלישי שאף אחד כמעט לא מדבר עליו, הוא "הזמן".
הזמן מאפשר לעסק לצמוח באופן ריאלי, גם כאשר מחיר המניה לא זז, נתקע בטווח מסוים, או אפילו יורד.
הזמן גורם לאנשים להיות חסרי סבלנות, ומכריח אותם לצאת מהשוק ממש לפני שהמצב הופך למעניין, השוק לא מתגמל סבלנות בכל יום, אלא רק בסופו של דבר.
בגלל זה, מחיר המניה יכול להישאר סטטי במשך שנים, למרות שהעסק ממשיך להשתפר.
עבור רוב האנשים, זה נראה כמו כישלון - אבל עבור משקיע לטווח ארוך, זו פשוט "הכנה".
אני לא מסתכל הרבה על מחיר המניה, גם אם מחר מחיר המניה יעלה מ-15 דולרים ל-20 דולרים, זה לא ישנה לי הרבה - תנודות במחיר המניה כמעט ולא מספרות לי דבר, אבל שיפור בעסק מספרים לי כמעט הכל.
רוב המשקיעים מפסידים כסף לא בגלל שהם טועים - אלא בגלל שהם לא יכולים לסבול שעמום.
הם לא יכולים לסבול חוסר פעילות, והם צריכים תנועה מתמדת כדי להרגיש שהם מתקדמים.
אם אתם צריכים שהמניה תזוז רק למעלה כדי לשמור על ביטחונכם בפוזיציה - פה אתם טועים.
כי הפכתם משולטים - לנשלטים,
וכעת - השוק הוא זה ששולט בכם, ושהשוק שולט בכם - הוא ירסק לכם את הצורה בלי רחמים.