⛔️ היזהרו משלושת ה-L: מינוף, נזילות וטירוף ⛔️
לפני כעשור, העיתונאי והיוצר של "ביליונס", אנדרו רוס סוקין, החל לחקור את קריסת 1929. 📉
השבוע, כשהסערה סביב מניות הטכנולוגיה ובועת ה-AI בשיאה, הוא סוף-סוף פרסם את מסקנותיו. 📝
“הייתי בר מזל”, אמר – אבל מי שמביט בשוק היום יודע שהמזל לא תמיד בצד המשקיעים. ⚠️
כפי שסוקין מציין, כל תקופה של שגשוג קיצוני מסתירה שלושה גורמים שחוזרים על עצמם שוב ושוב – מינוף (Leverage), נזילות (Liquidity) ו-טירוף (Lunacy). 🚫
נזילות – כשהכסף זורם מהר מדי 💧 לכאורה, השוק סובל ממחסור בנזילות. ריבית הריפו מזנקת, והפדרל ריזרב עצר את הצמצום הכמותי (QT). 📉
אך מאחורי הקלעים, עשור של הקלות כמותיות, ריביות אפס והרחבת אשראי הזרימו לשוק עודף נזילות מסוכן. 🫴
מאט קינג, מייסד Satori Insights, מזהיר: 🎤 “כשהפד עוצר את הצמצום ומקל שוב, השוק הופך קצפי – והמשקיעים מאבדים ערנות.”
מינוף – כשהאשראי הופך לדלק 🧾 חובות משקי הבית יציבים, אך חובות יזמי ה-AI והממשלות המערביות מזנקים. ⚠️
המסחר במרווחים (margin) מתפשט, והקרנות הפסיביות מגבירות את התנופה. שוב, נזילות הופכת למינוף, ומינוף – לסיכון מצטבר. 🔖
טירוף – כשהתשוקה מחליפה שיקול דעת 🛞 חברת Palantir נסחרת במכפיל של סביבות פי 230 על הרווח העתידי, ו-10 חברות AI ללא רווחים שוות יחד כמעט טריליון דולר. ❌
מקרים כמו קריסת First Brands – שבה נעלמו 2 מיליארד דולר מתוך חוב של 12 מיליארד – מדגישים עד כמה “קניות דירוג” ומניפולציות פיננסיות עלולות להחזיר רוחות ישנות. ⛈
סוקין מזכיר שאין סיבה לחשוש משחזור 1929. הבנקים המרכזיים ימשיכו להזרים נזילות במקרה חירום, כפי שעשו ב-2008 וב-2020. אבל גם זה עלול להצית בועה מוניטרית חדשה. 👻
חלק מהמשקיעים השמרנים – כמו קורטיס יארבין – כבר בורחים אל זהב וקריפטו, רואים בדולר עצמו את הבועה הבאה. 🤔
בועות לא מתפוצצות ביום אחד. 😇
הן מתנפחות בשקט – עד שהטירוף נחשף רק בדיעבד. לכן, אם יש שלושה מדדים שראוי לעקוב אחריהם תמיד, הם מינוף, נזילות וטירוף. 🤦♂️
כי בהיסטוריה של השווקים, השחקנים משתנים – השאלה הגדולה, האם התסריט אותו הדבר. ❓