שוק המניות האמריקאי עלה השנה בכ-12%, אבל מאז תחילת יוני ה-S&P 500 כמעט ולא התקדם.
וזה בדיוק השלב שבו החששות מתחילים לעלות, כשהמדד מפסיק לעלות, המשקיעים מתחילים לחפש את הסיבה הבאה שעלולה לעצור את השוק.
אחד החששות הגדולים ביותר כיום הוא היקף ההשקעות האדיר בבינה מלאכותית.
מאז תחילת 2024 זרמו סכומי עתק לבניית התשתית שעליה אמורה להישען מהפכת ה-AI:
- כ-500 מיליארד דולר לשבבים
- כ-350 מיליארד דולר לתשתיות חשמל
- כ-200 מיליארד דולר לבנייה
- כ-100 מיליארד דולר לציוד רשת
כלומר, יותר מטריליון דולר כבר הושקעו בתוך פחות משלוש שנים.
כדי להבין עד כמה המספר הזה חריג, בשנת 2021, שנת השיא של מחזור ההשקעות הקודם בטכנולוגיה, כלל חברות ה-S&P 500 הוציאו יחד כ-575 מיליארד דולר על הוצאות הון.
כאן אנחנו מדברים על השקעות הקשורות ל-AI בלבד, בהיקף שכבר גבוה משמעותית מהסכום הזה.
וזה עוד לפני ש-ChatGPT הפך את ה-AI למוצר המוני.
אז איפה הבעיה?
באופן עקרוני, השקעה גדולה לא חייבת להיות דבר רע.
אם אמזון, גוגל, מטא ומיקרוסופט מממנות את בניית מרכזי הנתונים שלהן מתוך תזרים המזומנים העצום שהן מייצרות, הסיכון הפיננסי נמוך יותר.
אבל בשלב מסוים התמונה התחילה להשתנות.
החברות הגדולות, למרות שהן מחזיקות כמויות עצומות של מזומן, התחילו להשתמש גם בחוב כדי לממן את קצב ההשקעות.
וזה כבר מעלה שאלה אחרת:
מה קורה אם ההכנסות מה-AI לא יצמחו מספיק מהר כדי להצדיק את ההשקעות האלה?
בשנתיים הקרובות בלבד, החברות הגדולות צפויות להשקיע כ-2 טריליון דולר נוספים בתשתיות AI.
זה סכום שקשה מאוד להתעלם ממנו.
לכן גם שוק האג"ח התחיל להגיב.
המשקיעים דורשים יותר תשואה על החוב של חלק מהחברות, ועלות הביטוח נגד חדלות פירעון עלתה.
במקביל, מניות הקשורות ל-AI ירדו בכ-20% מהשיא שלהן ב-52 השבועות האחרונים שנרשם ביוני.
ומכאן מגיע החשש הגדול:
אולי בום ההשקעות בתשתיות AI עדיין יימשך, אבל בום מניות ה-AI כבר הסתיים?
לפי Barron's, ההיסטוריה של ארה"ב דווקא מצביעה על אפשרות אחרת.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה
במהלך 250 השנים האחרונות ארה"ב עברה כמה מחזורי השקעות עצומים בטכנולוגיות חדשות.
מסילות הברזל, החשמל, התיעוש, האינטרנט ועוד.
בכל אחד מהמחזורים האלה הגיע שלב שבו ההשקעות גדלו בקצב אדיר, המשקיעים התחילו לדבר על בועה, ואז התחילו להגיע חששות שההשקעות כבר מוגזמות.
אבל יש כאן נקודה מעניינת:
בועות של הוצאות הון בדרך כלל לא מתפוצצות רק בגלל שאנשים חושבים שהן עומדות להתפוצץ.
ברוב המקרים הן ממשיכות לגדול הרבה מעבר לנקודה שבה החשש הראשוני הופיע.
חוק ה-25%
אחד המדדים המעניינים שמופיעים בניתוח הוא מה שמכונה "חוק ה-25%".
הרעיון פשוט יחסית:
במחזורי השקעה גדולים בטכנולוגיה חדשה, ההשקעה המצטברת נוטה להמשיך לגדול עד שהיא מגיעה בערך ל-25% מגודל הכלכלה.
אחר כך, בדרך כלל מגיע שלב שבו המערכת הופכת רגישה יותר לזעזוע.
דוגמה ראשונה היא בום מסילות הברזל.
בשנות ה-60 של המאה ה-19, ההשקעה המצטברת במסילות הברזל הגיעה לכ-2.5 מיליארד דולר.
התמ"ג האמריקאי באותה תקופה עמד על כ-10 מיליארד דולר.
כלומר, ההשקעה המצטברת הגיעה לכ-25% מגודל הכלכלה.
כמה שנים לאחר מכן הגיע המשבר הפיננסי של 1873.
דוגמה נוספת היא בועת האינטרנט.
בסוף שנות ה-90 הושקעו כ-1.5 טריליון דולר בתשתיות אינטרנט.
גודל הכלכלה האמריקאית עמד אז על כ-6 טריליון דולר.
גם כאן, ההשקעה הגיעה בערך ל-25% מגודל הכלכלה.
גם בשנות ה-20, בתקופה שבה ארה"ב עברה תהליך עצום של תיעוש, חשמול ובניית תשתיות חדשות, נרשמה רמת השקעות דומה ביחס לגודל הכלכלה.
ומה זה אומר לגבי AI?
כאן מגיעה הנקודה החשובה ביותר.
לפי אותו מדד, ההשקעות הנוכחיות ב-AI עדיין רחוקות מאוד מרף של 25% מגודל הכלכלה האמריקאית.
כלומר, אם החוק ההיסטורי הזה עדיין רלוונטי, יכול להיות שאנחנו עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים יחסית של מחזור ההשקעות.
וזה משנה את כל התמונה.
העובדה שהשוק כבר מדבר על בועת AI לא בהכרח אומרת שההשקעות הגיעו לשיא.
יכול להיות שאנחנו פשוט נמצאים בשלב שבו המשקיעים מתחילים להיות מודעים לסיכונים, בזמן שהחברות עדיין ממשיכות להגדיל את ההשקעות.
והדבר המעניין ביותר - בדרך כלל צריך טריגר
מחזורי השקעות גדולים לא תמיד מסתיימים רק בגלל שההשקעות הגיעו לרמה גבוהה.
בדרך כלל צריך משהו שיגרום למערכת להישבר.
זה יכול להיות אירוע כלכלי, למשל העלאת ריבית חדה מצד הפדרל ריזרב.
וזה יכול להיות גם אירוע בלתי צפוי לחלוטין.
לדוגמה, רעידת האדמה הגדולה בסן פרנסיסקו בשנת 1906 הייתה אחד הטריגרים שהשפיעו על המערכת הפיננסית באותה תקופה.
כלומר, גם כאשר קיימת השקעת יתר, היא יכולה להמשיך זמן רב מאוד, עד שמגיע אירוע חיצוני שמשנה את התמונה.
אז מתי בום ה-AI ייגמר?
התשובה של ההיסטוריה היא לא "מחר".
לפי הקריטריון הזה, אנחנו עדיין רחוקים מהרמה שבה מחזור השקעות חדש הופך לגדול מספיק ביחס לכלכלה כדי להגיע לנקודת הרוויה ההיסטורית.
זה לא אומר שאין בועה.
זה גם לא אומר שמניות AI לא יכולות לרדת בצורה חדה.
מניות יכולות לרדת הרבה לפני שההשקעות הריאליות מגיעות לשיא, במיוחד כאשר הציפיות של המשקיעים גבוהות מאוד.
אבל יש הבדל גדול בין תיקון במניות לבין סיום מחזור ההשקעות ב-AI.
יכול להיות בהחלט שנראה תנודתיות, ירידות חדות ואפילו תקופות שבהן המשקיעים יכריזו שהבום הסתיים.
אבל אם ההיסטוריה של 250 השנים האחרונות היא מדריך, מחזור השקעות טכנולוגי בסדר גודל כזה יכול להמשיך הרבה יותר זמן ממה שנדמה בתחילת הדרך.
בנג לייצ'ר מ-Melius Research מעריך שהמחזור הנוכחי עשוי להיות גדול וממושך הרבה יותר ממה שרוב המשקיעים מצפים.
וזו אולי הנקודה שהשוק צריך לקחת בחשבון:
הוויכוח לא צריך להיות רק האם יש בועת AI, אלא כמה רחוק אנחנו עדיין נמצאים בתוך מחזור ההשקעות שיכול ליצור אותה.
יכול להיות שהשוק כבר מתחיל לפחד מסוף הבום, בזמן שהחברות הגדולות עדיין רק בונות את התשתית שתידרש כדי לממש את הפוטנציאל של ה-AI.